היציאה לגמלאות עלולה להתברר כמסובכת וטראומטית הרבה יותר ממה שאתם חושבים, אם לא תתכוננו לכך בכל המישורים של חייכם. אם כן, למה אתם אמורים לצפות? אספנו עבורכם מעט דגימות, ממש על קצה המזלג, ולכל בעיה, צירפנו גם את הפתרון המומלץ לה.
זוכרים את "הלם השחרור" שחשתם בעת שחרורכם מהשירות הצבאי? אתה קם בבוקר ו... מה עכשיו? מה אני אמור לעשות עם עצמי עכשיו? וזה קרה לכם אחרי שנתיים או שלוש בהן שירתתם בשירות סדיר. תארו לעצמכם את הלם השחרור אחרי עשרים, שלושים, ארבעים ומעלה שנות עבודה. על מנת שלא להגיע למצב זה, התחילו לתכנן לעצמכם את "היום שאחרי", היום הראשון בו לא תצטרכו לקום בבוקר ולמהר להספיק להגיע לעבודה. אתם יכולים להתמתח עוד שעה במיטה, לאכול את ארוחת הבוקר במתינות, לשתות מיץ תפוזים סחוטים טריים במקום המיץ המוכן שבו נאלצתם להסתפק עד כה מחוסר זמן, לקלות את הטוסט שלכם בקפידה וכמו שאתם אוהבים, ללוות את הכל בסלט ערבי קצוץ דק-דק (כי למי בעבר היה זמן לקצוץ אותו כך?) וליהנות מכל ביס ומכל שנייה, כי "היום" הוא היום הראשון לחייכם כאנשים חופשיים מעבודה, צריך לחגוג זאת!
לרוב האנשים העובדים שעות ארוכות אין זמן למצוא חברויות מחוץ למקום העבודה. חברויות במקום העבודה נוצרות ומתבססות, לרוב, על בסיס נושא עניין ואינטרסים משותפים, הנוגעים לעבודה. בעת פרישה מהעבודה, רוב ה"חברויות" הללו מתפרקות, מכיוון שהדבק שהחזיק אותן היה מקום העבודה והנושאים הקשורים אליו במישרין או בעקיפין. כך שפורשים מעבודה עלולים לגלות כבר זמן קצר אחרי פרישתם, כי המעגל החברתי ההוא ממשיך להתקיים ולתפקד, אבל בלעדיהם. תחושה מעליבה למדי... חברויות במקום העבודה כבודן במקומן מונח, אבל כשמן הן, הן נוגעות למקום העבודה ולעניינים הנוגעים בו ותו לא, וככאלה, הן מתפרקות מהר מאד, כשהנושא שסביבו הן נסבות כבר איננו הנושא המשותף. לכן, במקרים רבים, אם המעגל החברתי שלך כולל אך ורק חברים מהעבודה (קולגות) הפרישה מהעבודה עלולה להותיר אותך עם פחות חברים. הפתרון הוא לבנות מעגלים חברתיים נוספים, הכוללים אנשים שאינם קולגות לעבודה.
אוקיי, זהו נושא שלא נעים לדבר עליו, אבל נעשה זאת בכל זאת, מאחר וזה חשוב - הזוגיות לאחר פרישה מהעבודה. היא נפגעת. נקודה. ויש לזה גם סיבה הגיונית מאד: אנחנו אנשים של הרגלים, וכאשר אנחנו חיים בזוגיות, ב"חבילה" הזו ישנם שני אנשים שלכל אחד מהם הרגלים משלו, אשר מושפעים ונבנים מתוך התחשבות בהרגלים של בן/בת הזוג שלו/שלה. גיל הפרישה לנשים עומד כיום על 62 וזה של הגברים - על 67. אם אתה וזוגתך בני אותו גיל, סביר להניח שבעת שאתה תגיע לגיל הפרישה מהעבודה, היא כבר תהיה חמש שנים טובות ומאושרות עמוק לתוך החופש שלה. מה שאומר, שהיא הספיקה כבר לגבש לעצמה מנהגים והרגלים לשעות בהן אתה נמצא בעבודה. "נחיתה" כזו לתוך סדר היום שלה, עלולה (ועושה זאת במקרים רבים) לשבש את הזוגיות שלכם. וכך, במקום ליהנות מכך שגם אתה כבר פרשת מעבודה, תגלו שאתם מבלים את רוב זמנכם במריבות על שטויות, שלא ברור לכם למה הן מרגיזות אתכם בכלל... הסוד כאן הוא תיאום ציפיות מוקדם. אם עד כה היו לכל אחד מכם עיסוקים ותחומי התעניינות שאינם כוללים את בן/בת הזוג, אין צורך להפוך לפינגווינים וללכת לכל מקום יחד. זה מתיש, מכביד ואיננו תורם דבר וחצי דבר להידוק הקשר ביניכם.
כעת, כאשר יש לך כל כך הרבה זמן פנוי, מצופה ממך לכהן בתפקיד הבייביסיטר וזמין תמיד להתייצבות, כשהילד חולה והוריו חייבים לצאת לעבודה, או, סתם, כשמתחשק להם לצאת לסופ"ש רומנטי כמו זוג צעיר באילת. נכון, אין ספק שאתה אוהב את הנכדים ותשמח לבלות איתם זמן איכות (ועל הדרך, לספק להם עוד עצות איך לשגע את אבא ואמא), אבל זה לא תמיד נוח, ולפעמים, עלול להתנגש בתוכניות שכבר עשית/ם. לא בושה לומר "מצטער, לא יכול, כרגע לא מתאים לי!" או "חבל שלא אמרתם מוקדם יותר, כי יש לי כבר תוכניות אחרות". נכון, זה נשמע "קר", "אגואיסטי" ולא "מקריב" (מה שזה לא אומר), אבל מי אמר שמרגע פרישה מהעבודה ועד לסוף ימיך, אתה אמור לעמוד לרשות מישהו אחר ולבטל בפניו את רצונותיך ותוכניותיך?
פרישה מעבודה איננה מהווה רק טלטלה מהאספקטים הנפשיים, הרגשיים, החברתיים והזוגיים, היא עלולה לגרום גם לירידה משמעותית בבבת אחת ברמת החיים, במידה ולא נערכים לה מראש. ו"מראש" אומר מספר עשרות שנים לפני כן. גובה קצבת הזקנה נע כיום מסביב ל-2,000 ₪, שברוב המקרים, אפילו אינה מספיקה לרכישת ארטיקים לנכדים, כאשר הם מגיעים לבקר. פרישה מעבודה, מבחינה כלכלית, פירושה שאין, משכורת חודשית איננה נכנסת יותר בכל הראשון/תשיעי או עשירי בחודש לבנק, וגם אם ההוצאות (במקרה הטוב) לא תגדלנה, עדיין הן תיצורנה בור גדול ש-2,000 ₪ אינם מתחילים לכסות אפילו את התחתית. זה יהיה ה"מקרה הטוב", במקרה הגרוע, ההוצאות גדלות (בשל טיפולים רפואיים או מסיבות אחרות) ואז - הבור יהיה גדול אף יותר. תכנון פנסיוני מוקדם ככל האפשר יכול למנוע זאת.
לשאלות נוספות, השאר פרטים או התקשר אלינו למספר 072-3939333 יניב לוי, מתכנן פרישה ופיננסי CFP מנהל מחלקת חיים וחיסכון ארוך טווח
שם מלא
מספר טלפון
דוא"ל
הודעה
שלח